בואו נכיר את המנגו שאנחנו אוכלים

המנגו הוא פרי סובטרופי שמקורו בהודו אך גדל באיזורים חמים נוספים בעולם. הוא מתוק, עשיר בוויטמין C, צבעו המדהים משתנה בין צהוב, כתום ואדום (בהתאם לזן) וכשנראה אותו נדע שהגיע הקיץ. אבל האם אתם מכירים את הזנים השונים בארץ ואת ההבדל ביניהם? בואו ונכיר את חלקם.

מאיה

המאיה הוא זן ישראלי קלאסי שפותח בארץ בשנות ה-30. הפרי שוקל כ400 גרם בממוצע, בעל צבע כתום-צהוב, ללא סיבים ובעל ריח אופייני ומוכר. את המאיה קוטפים מהעץ לרוב בקטיף סלקטיבי: קוטפים כל יום רק את הפירות הבשלים ביותר מה שמקנה למאיה חיי מדף קצרים יחסית. המאיה מבשיל ויוצא לשוק במהלך חודש אוגוסט.

שלי

השלי הוא זן ישראלי שפותח במכון וולקני. לשלי יש טעם טיפוסי עדין ומרקם עשיר ללא סיבים. לשלי צבע צהוב-אדום עם מעט ירוק שנעלם ככל שההבשלה מתקדמת. משקל הפרי הממוצע הוא כ400 גרם וחיי המדף שלו ארוכים ביחס לפירות אחרים מה שמאפשר לו להגיע לצרכנים באיכות טובה מאוד. השלי מבשיל ויוצא לשוק בחודשי יולי-אוגוסט.

עומר

העומר הוא זן מיוחד ויפה למראה. פירות העומר שוקלים בממוצע כ400 גרם וצבעם אדום-סגול חזק עם מעט צהוב. לעומר יש מרקם בשרני ללא סיבים וטעמו מעט שונה מהטעם הטיפוסי: טרופי-אננסי מעט (לדעתנו, אבל על טעם וריח אין להתווכח 😜). חיי המדף שלו ארוכים ואיכותו טובה. העומר מבשיל ויוצא לשוק בחודשי יולי-אוגוסט.

קנט

הקנט הוא זן אמריקאי מפלורידה, בעל טעם של מנגו קלאסי ומתיקות עדינה. צבעו של הקנט אדום-ירוק, בעל מרקם מוצק וללא סיבים. משקלו של פרי קנט ממוצע הוא כ500 גרם והוא מבשיל במהלך החודשים אוגוסט-ספטמבר.